מבוא
פציעות אורטופדיות עשויות לגרום לנכות זמנית או קבועה המשפיעה על אורח החיים היומיומי, ומכאן שנפגעים עשויים להיות זכאים לפיצויים. אחד ההיבטים המרכזיים בתביעה לפיצויים בעקבות פציעה אורטופדית הוא קביעת אחוזי הנכות, המתבצעת על ידי מומחים רפואיים בהתאם למצבו של הנפגע.
אנמנזה רפואית – מה חשיבותה?
אנמנזה רפואית היא תיאור של הנפגע את המצב הרפואי שלו, והעבר הרפואי שלו בפני הגורמים המטפלים. לא פעם ניתן למצוא סתירות בין תיאורים שונים שהנפגע מסר לבית החולים או לביטוח לאומי וגורמים אחרים. לעיתים ההלם של הפציעה מונע מהנפגע לדווח על כל הפרטים מייד, וגם הצוות הרפואי אינו תמיד רושם את כל מה שסיפר הנפגע.
בשל כך מומלץ להיות מסודרים ועקביים ברישום ובתיעוד התלונות והמצב הרפואי, הן בבית החולים והן בביקור אצל רופא או כל גורם רפואי אחר. חשוב לשים לב שכל תלונה שמסר הנפגע משתקפת באופן נאמן ברשומות הרפואיות, שכן תיקונים ושינויים לאחר מכן הם כמעט בלתי אפשריים ולעיתים אף עלולים להיתקל בהתנגדות. לכן, כדאי לוודא שאנשי הצוות הרפואי רושמים באופן מדויק את מה שנאמר על ידי הנפגע, ולבקש לראות את הרישום על מנת לוודא שלא נעשו טעויות או השמטות.
קביעת נכות על ידי רופא מומחה
רופא מומחה קובע את אחוזי הנכות הרפואית בהתאם לממצאים רפואיים ותוך התייחסות לגרסאות שהציג הנפגע. במקרה בו גרסה אחת סותרת ממצאים רפואיים ברורים, המומחה יוכל לקבוע מדוע היא אינה הגיונית רפואית. לדוגמה, לא סביר שאדם שסובל מכאבי גב שכח את הכאב למשך מספר חודשים.
נכות רפואית, נכות תפקודית וגריעה מכושר ההשתכרות
שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות הוא נושא מורכב בדיני הנזיקין, המתייחס למידת ההשפעה של הנכות על יכולת ההשתכרות של הנפגע. בפסיקה הישראלית, למשל בפסק הדין בעניין ע"א 2577/14 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, נקבעו מספר עקרונות חשובים בנושא זה. ראשית, נקבע כי יש להבחין בין נכות רפואית, נכות תפקודית, וגריעה מכושר ההשתכרות. הנכות הרפואית משמשת כנקודת מוצא, אך אינה בהכרח זהה לשיעור הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות.
שנית, בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את ההשפעה הספציפית של הנכות הרפואית על התובע המסוים, בהתחשב במקצועו, עיסוקיו, וסיכוייו לחזור לעסוק בהם. זאת, תוך התחשבות במגבלות שנגרמו לו כתוצאה מהפגיעה.
שלישית, נקבע כי במקרים בהם אין נתונים מספיקים, הנכות הרפואית יכולה לשמש כמודד או אמת מידה להערכת הגריעה מכושר ההשתכרות. זוהי מעין "חזקה" שניתנת לסתירה (אסביר: "חזקה שניתנת לסתירה" היא מונח משפטי המתייחס להנחה משפטית ראשונית שמתקבלת כנכונה, אלא אם כן מוצגות ראיות המפריכות אותה. במקרה של קביעת שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות, החזקה היא שהנכות הרפואית משקפת את מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות. עם זאת, ניתן להביא ראיות המראות כי הפגיעה בכושר ההשתכרות שונה (גבוהה או נמוכה יותר) מהנכות הרפואית שנקבעה. חזקה זו מאפשרת לבית המשפט נקודת התחלה לדיון, אך מותירה פתח להתאמת הפיצוי למקרה הספציפי על בסיס ראיות נוספות).
רביעית, בית המשפט קבע כי לגבי קטינים, קיימת מעין חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הגריעה מכושר ההשתכרות. כמו כן, בנכויות אורטופדיות ובעבודות הכרוכות במאמץ פיזי, הנכות הרפואית מהווה אמת מידה משמעותית להערכת הגריעה מכושר ההשתכרות.
פסק הדין בעניין ע"א 2577/14 מדגיש את הצורך בבחינה אינדיבידואלית של כל מקרה, תוך התחשבות במכלול הנסיבות הספציפיות של הנפגע:
"ככלל, נהוג להבחין בין נכות רפואית לנכות תפקודית, כאשר המונח האחרון משמש לתיאור השפעת הנכות הרפואית על תפקודו של הנפגע בכל תחומי החיים. יש להבחין בין נכות תפקודית לבין ראש הנזק של גריעה או אובדן כושר השתכרות, שהוא אך אחד המישורים של התפקוד הכללי, אם כי ברוב המקרים המרכזי והעיקרי, לצורך חישוב הפיצויים המגיעים לנפגע (להבחנה בין נכות תפקודית לבין פגיעה בכושר השתכרות ראו, לדוגמה, ע"א 50/62 קליין נ' רוזנברג, פ"ד טז(3) 1572 (1962); ע"א 3049/93 ג'רוג'יסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 (1995); ע"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני פסקה 22 ( 28.6.2012 )). מכאן שיש לדייק במינוח ולהבחין "בין הנכות הרפואית, הפגיעה התפקודית והגריעה מן ההשתכרות או מכושר ההשתכרות" (רע"א 8532/11 כהן נ' קרקובסקי בפסקה 7 ( 25.3.2012 ))
ברי כי אין בהכרח זהות בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית ובין אלה לבין הגריעה מההשתכרות או מכושר ההשתכרות של הנפגע, וייתכנו פערים ביניהן, אם למעלה ואם למטה (וראו אליעזר ריבלין תאונת הדרכים חולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 636-633 (מהדורה רביעית, 2012). המלאכה להבחין בין אלה מסורה לערכאה הדיונית השומעת את הראיות ומתרשמת, לעיתים באופן בלתי אמצעי, ממכלול הנתונים שיש בהם כדי להשליך על תפקודו ועל השתכרותו וכושר השתכרותו של הנפגע בנסיבותיו הפרטניות, כגון גילו, השכלתו, כישוריו, משלח ידו, עיסוקו לפני התאונה ולאחריה, האפשרויות שעומדות בפניו לנתב בעתיד את עיסוקו במומו, הגריעה בפועל בהשתכרות בעקבות התאונה וכן "מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו המקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד. כן יש לתת את הדעת לנסיבות שונות ונוספות אשר יכולות להשפיע על יכולת התפקוד של הנפגע כגון מצב התעסוקה בשוק הרלבנטי" (ע"א 4302/08 שלמייב נ' בדארנה בפסקה 8 (25.7.2010)).
…לכן, אין לקבוע מעין-חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות. עם זאת, מעין-חזקה זו נוהגת בפסיקה לאחרונה לגבי קטינים (ע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן נ' מוסבאח עבד אל קאדר בפסקה 14 והאסמכתאות שם ( 7.9.2010 )), והיא מקור השראה להערכת הגריעה בכושר ההשתכרות כאשר בנכויות אורטופדיות עסקינן וכאשר משלח ידו של הנפגע כרוך בעבודה פיזית. לנכות הרפואית חשיבות גם בהיעדר נתונים אחרים, שאז היא משמשת כאמת מידה להערכת הנכות התפקודית (יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 512 (מהדורה רביעית, תשע"ג))."
בדיקה פיזית
תבנית ההליכה היא תנועה מורכבת הכוללת סדרה של שלבים חוזרים ונשנים, כפי שמוצג באיור שלפנינו. כל שלב בהליכה תורם לתנועה חלקה ויעילה. שינויים בתבנית ההליכה, גם הקטנים ביותר, יכולים להעיד על בעיות בריאותיות בסיסיות. שינויים בתבנית ההליכה מאפשרים למומחים רפואיים לאבחן את הבעיה גם בלי להסתמך על בדיקות הדמיה. תבניות הליכה לדוגמה, כגון צליעה הנובעת מכאבים, או תופעות כגון "drop foot" (נפילת כף רגל), יכולות לסייע באבחון ולהצביע על פגיעות ספציפיות, כמו פריצת דיסק באזור מסוים בגב.
חשוב לדעת כי לעיתים הבדיקה הרפואית מתחילה כבר בחדר ההמתנה לבדיקה כאשר המומחה הרפואי בוחן את הנפגע במצבו הטבעי.
עוד חשוב לציין כי לפי ההלכה שנקבעה ברע"א 8233/11 בנימין כהן נגד מדינת ישראל, בדיקה קלינית עדיפה על ממצאים הדמייתיים בקביעת דרגת נכות. הרציונל מאחורי קביעה זו הוא שנכות מוענקת בגין מגבלות תפקודיות בפועל, ולא רק על סמך ממצאים בבדיקות הדמיה.
בית המשפט העליון קבע כי הוועדה הרפואית רשאית לבצע בדיקות תפקודיות ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאות בדיקות הדמיה. זאת מכיוון שהבדיקה הקלינית משקפת את המצב התפקודי בפועל של הנבדק, בעוד שבדיקות הדמיה עשויות להצביע על ממצאים שאינם בהכרח משפיעים על התפקוד היומיומי.
חשוב לציין כי הוועדה הרפואית נדרשת לשקול את מכלול הראיות והממצאים, אך ניתנת לה הסמכות להעדיף את הבדיקה הקלינית כאשר היא סבורה שזו משקפת נאמנה יותר את מצבו התפקודי של הנבדק.
רעא 8233/11- בנימין כהן נגד מדינת ישראל: "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, דעתי היא כי דין הבקשה להדחות. הוועדה נימקה כדבעי את מסקנתה, על פי הוראת בית המשפט המחוזי. הוועדה רשאית שלא לקבל את ממצאיו של פרופ' שדה, מנימוקים סבירים. כן מקובלת עלי העמדה שהוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות, ולהעדיף את תוצאותיהן על פני תוצאותיה של בדיקת הדמיה (דוגמת emg). החלטות כגון אלו הן במסגרת שיקול הדעת הרפואי של הוועדה.".
שיתוף פעולה
חוסר שיתוף פעולה בבדיקה רפואית עשוי להוביל לפגיעה באמינות של הנפגע בפני בית המשפט במידה והמקרה יגיע לערכאה שיפוטית. פעמים רבות, נפגעים לא מודעים לכך שהתנהלות מסוימת בבדיקה עלולה להתפרש כהגזמה בתסמיני הכאב במטרה להגדיל את אחוזי הנכות. לדוגמה, תלונה על כאב חריף בתגובה לקפיצה קלה ברגל עשויה להעלות ספק באשר לאמינותו של הנבדק. רופאים משתדלים לתעד את ההתרשמות שלהם באופן מכבד ומדויק, אך כשהם מזהים חוסר אמינות משמעותי הם מחויבים לציין זאת בממצאיהם.
לכן, חשוב שנפגעים ינהגו בזהירות, יגיבו באופן טבעי וישתפו פעולה במהלך הבדיקות. טעויות שנעשות בתום לב עלולות לפגוע בהמשך בהליך המשפטי ובסיכוי לקבלת פיצויים מלאים.
אחרית דבר
חשוב להבין את ההבדל בין נכות רפואית, נכות תפקודית וגריעה מכושר ההשתכרות בתביעות נזיקין. נכות רפואית מתארת את אחוזי הפגיעה הפיזית או הנפשית של הנפגע, בעוד שנכות תפקודית מתייחסת להשלכות על תפקודו היומיומי, וגריעה מכושר ההשתכרות בוחנת את השפעת הפגיעה על יכולת ההשתכרות בעתיד.
כדי למצות את הזכויות ולקבל פיצוי הולם, מומלץ לפנות לעורך דין הבקי בדיני נזיקין בסמוך למועד הפגיעה. ייעוץ משפטי בשלב מוקדם יסייע להימנע מטעויות שעלולות לפגוע בתיק בעתיד ויאפשר בנייה נכונה של תיק הנזיקין כך שהפיצוי ישקף באופן מיטבי את הנזק שנגרם.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה מחייב בחינה אינדיווידואלית וייעוץ מומחה המתאים לנסיבותיו.
